יש לי אורגן ויש לי פסנתר
ויש לי גיטרה חשמלית צורחת
יש לי עיניים פראיות בוהות
יש לי יכולת לעוף
(אבל אין לי לאן לעוף אליו...)
כשהשמש שוקעת אודם ארגמן
מלאכים בטבח דם
ועצים מתכופפים בשלכת
אצבע חרוט משרטטת מפות נתיבים
על גלגל הגורלות
ועין מתהפכת, ולשון ננשכת
כשאת לא איתי
אבל טוב לי להיות אני
בפיג'מה הקרועה שלי
ולא לשלם כסף לטייקונים
אלא שירים כשכר דירה,
במגדל השירים
נשמע מוכר?
ומאה קומות מעליי מתגורר איש שמן
שקונה את השירים שלו מיד שנייה
וטורף את המטפורות והדימויים
ומשחיל מטבעות של שירים שאיש לא מבין,
לחריץ תיבת הנגינה
זה מסודר יפה-יפה בתוך ספרים מודפסים
ומונח פרוס קרביים בחנויות
מישהו אחד קורא
תחזיקי אותי לפני שאפול
אני גבר אחד בעולם הגדול
אני קטן-קטן-קטן
ואת גדול-גדול-גדול
אני פיצפון ואת ענקית
והתחת שלך תופס את כל הרקיע
כשיש ברק - הוא נשבר בך
וממטרות חגות בך גשמים
ואני יכול להסניף אותך
והשמש גם היא נשברת בעינייך
אז מה היה לך פה שלא היה לך טוב? |