[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
אלף הבדלות

אלף הבדלות ביני ובינך
בין אלף שמשות
על אלף מיטות יש אלף חולים
ועשרים וארבע שעות שסובבים סובבים
בריחות חריפים, תחבושות ומשחות
ריח מנטה על הקירות
מתרגלים לכאב כמו שמתרגלים לחיים
אוהבים את אלוהים
נאנקים, סובלים ונהנים
הנשמה פורחת שוב ושוב למרומים

אלף הבדלות ביני ובינך
אלף נרות נשמה על שולחן הכתיבה
אלף ארבעים ושתיים מיטות חדשות
אלף ארבעים ושתיים נרות נשמה מוזמנות.



מן צורה כזאת מוזרה
סגלגלה, עגולה, שפיצית
מתגלגלת על המרצפות שלי
מרימה לי את ימי הילדות
דובון חסר עין בוהה בי עצוב
ועל המדרכה פרשו שטיחי גרעינים
השמש סטרילית
בחדר יש אוויר רך
נע בעדנה בחלל החדר
צלילי הרדיו פורשים כנפיים
ומטילים רפיון על איבריי
הפוך מתגלגל אל הרצפה
הכרית משמינה בזחיחות דעת
בתוך מכונת הכביסה רוקדים הבגדים
מלאי חדווה לא מובנת
ואני נכנס למקלחת כי ככה צריך
מקפיא את כל גופי
הסבון מחליק בין האצבעות
השמפו מקציף
בדירה כיסי אוויר ויש רחובות סביב.



מגושם מדי בשבילך, עלמה צעירה
רחובות חשוכים, בתים ישנים
אין אוויר בין הקירות
הטלוויזיה חונקת את המחשבה
הבדידות מצרה את האופק
והדרך היא מוכרת,
אותה סמטה גשומה בכביש אפל
הרבה נעליים שדורכות מפוחדות
וחלונות פתוחים חורקים ברוח הגשם
זו זיעה מוכרת של מיטות חולות
קירות צהובים מניקוטין
בועת אוויר שעומדת חזק בגרון
ואבן חלקה במעלה המצח
אותם אוזניים מוכרות שלא שומעות
עכשיו הן גם לא מקשיבות
והאוזניים מרשרשות כמו פרפרים יש בהן
לקלוט אותך בתדר קטוע
איזו תמונה שסועה של פיסת זמן
ולי אין רגליים ואין לי לאן.



אני בן-אדם מסודר עם עצמו
יש לי גיטרה, כינור ופסנתר
אני בן-אדם שיודע לדבר
יש לי דיון משפטי בספטמבר
אני בן-אדם שלומד על עצמו
יש לי רגליים וידיים, שתיים ושתיים
אני בן-אדם שמכיר את עצמו
יש לי שלושה מכנסיים וארבעה שמלות

אומרים שאני מת, אבל זה לא נכון,
אני בר-מינן
פחות לא אוכל לחיות
אחח... כמו שאני אוהב אותך
אם זה אפשרי לשנוא אותך
פחות לא אוכל לאהוב.



קרעי ערפל של נייר מחוזקות בצבעים
עם עוגות של קרמל וקצפת
וחופה תחת כוכבים
מיישרים עניבות, מחליקות שמלות
את יפה הערב כמו בובת שעווה
ואני יפה כמו קן של ברבי

מבליחים האורות, מבזיקים מצלמות
צלם וידיאו מוצא בי את כל הזוויות הנכונות
ואני אוהב אותך, ואת לי תהיי לעד
חלק מבשרי, חלק מדמי, עצם מעצמותיי

גרון ניחר, אני צריך לשתות
את לוגמת יין בגנבה
אני שומע את כל הברכות,
אומר את כל המילים הקדושות
מחליק טבעת על אצבעך הרזה,
ובאבחת סכין מרסק את הכוס.



איך את אוהבת אותי? ככה?
חחח...
מצחיק אותי לחשוב שאת אוהבת אותי,
ונמצאת עם אחר
איך ההרגשה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש שאומרים שאני
ילד שמנת, אבל
אני כבר לא ילד,
אני בן 20...

אז מה אני?

רק שמנת??


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/9/14 20:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה