זה יום מסריח ביותר, והוא רק ילך וישתפר.
זה יום של חוויות, של גילויים חדשים,
זה יום של אוכל גרוע, של בישולים מהירים,
זה יום של צבעוניות ורוחות גורמה,
יום בו החלטתי לברוח מזה
ממה?
מהאהבה של אלייך, המבאסת, הארוכה
אלף מילים לא יוכלו לומר איך ביאסת לי את הלב,
והפכת אותו ל-מה שהוא היום -
פיצה
עם הרבה גבינה צהובה ופפרוני
שרוף בקצוות, מוכן היטב,
מריח נפלא
ומגרה את בלוטות הרוק

זו הייתה אהבה נכזבת, זה היה שיברון לב
אהבה כזו לא תיתכן, אמרה לי סבתי,
ואמרו לי אימי ואבי
אהבה כזאת תגרום לך לבכות, כמו נגמרו הימים
כמו ארכו לך האוזניים, כמו צמחו לך קוצים
אהבה כזאת זה אלף מילים מתחת לפני הים
מתקיפים לפני ששואלים, אין זמן
זו אהבה של מוגי-לב
אהבה ללא מוסר, ללא מצפון, ללא כאב
אהבה שלא קיימת באף אגדה
אהבה כזו שמעולם לא הייתה

ואני פרש עיוור ובא בימים, כבר זקנתי
ותהודת האלוהים עוד מהדהדת באוזניי
וכשבאו ימים רעים - בכיתי
ואושר הציף את עיניי
יום יבוא בו יהיה חזון לימים כאלה,
ימים אחרים, כאלה
בו אני מתנדנד ומתעלף בעטייה של שירה
אלף מגורשי גיהינום ערלים לא יוכלו להביס את ציפור הנפש שלי
זו תהיה האגדה השמימית
אגדה של מגורשי ספרד,
ופולין וצ'כיה
פולנייה וצ'כוסלובקיה
ואלף מדינות הים התיכון
שלא שמרו מוסר,
ובזו למשחק...
תראו איפה הן היום.

זה הסיפור שלא נגמר על עטלף ושמו צ'כוב
ועל ידידתו הינשופית
ינשופה
אהבתיהם עד טירוף בטירוף הדעת
אך זו הייתה אגדה...
והיא לא סופרה
וחבל.