|
ביום שבו נלכדנו
בטיפת ענבר
עבר רעד בבית
הספלים והצלחות לא הורדו עוד
מהשולחן שבו ישבנו במרפסת
השפע המשיך לזוב לעד
נלכדנו מחייכים.
הספרים והאלבומים במדף
הזהיבו באור שהתעבה והעמיק.
חיינו באשליה שהמשכנו הלאה
אל המלחמות הממשמשות ובאות
אבל האמת היא שלא היה לאן.
בחצר העצים המו ברוח
נובעים מהאדמה
נוגעים בשמש, בשמיים
זולגים דמעות שרף
שאוחזות בזמן.
|
|
|
מאבי קיבלתי את
משמעת העבודה,
מאמי- את עולם
הספרים, מבת
זוגתי את האהבה
ומילדי את
התמימות.
כה אמר זאטוטא,
פרקי אבות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.