מאמין, אתאיסט וכל מה שביניהם?
זהו, שאין ביניהם.
לשאלה האם אתה מאמין באלוהים, לא תיתכן תשובה אחרת אלא : כן,
או לא. כמו שאישה אינה יכולה להיות קצת בהריון, כך אינך יכול
להיות קצת מאמין. יתרה מכך אינך יכול להחליט רצונית על כך.
יכול אתה לשנות דעתך "באמצע החיים כתוצאה מ..." להפסיק להאמין,
או להתחיל להאמין, וגם אז השינוי אינו בשליטתך, אינך יכול לקבל
אותו רצונית. אמונה -  או אי אמונה - שייכים לתחום החוויה, לא
לתחום ההחלטה. לעומת זאת לקיים את מצוות הדת, זו החלטה רצונית,
אתה יכול להיות אתיאיסט  -  אני לא כותב אתיאיסט מוחלט, כי לא
יתכן אחרת, כמו שאין חצי מאמין, אין חצי אתיאיסט - ולהחליט
לשמור שבת, לאכול כשר, להתפלל על פי התקן ולהגיד כל רגע : "אם
ירצה השם," או "בעזרת השם" ולעשות זאת ללא אמונה באלוהים, אלא
מסיבות אחרות, לדוגמא: שיפור מעמדך החברתי  בקהל בו אתה חי.
כמו כן אתה יכול להיות מאמין אמיתי בכוח עליון שמנהל את העולם
ועדין לא להיות דתי, כמו: אמונה בכוח פיסיקלי שקיים היה תמיד -
למשל הגרוויטציה -  שהוא הכוח המנהל את העולם, לפי חוק קבוע
ולא ניתן לשינוי. במקרה כזה אינך "מאמין",  מה שמבדיל בין
'מאמין פיסיקלי'  למאמין באלוהים, הוא "הרצון", ברגע שאתה
מאמין שלכוח המנהל את העולם יש רצון, אתה מאמין באלוהים ולא
חשוב אם תקרא לו טבע, או שדה-מאוחד או יהוה, הרצון עושה את
ההבדל.

כמובן שיש רבים המאמינים ברצון אלוהי, אבל לא מאמינים שהפולחן
של דת זו או אחרת משנה רצון זה, ואלה הם מאמינים שאינם עובדים
את האל, או במילים אחרות לא מקיימים 'מצוות שבין אדם למקום'.

במאמר מוסגר -  השמות השונים שנותנים לאלוהים, הם כדי להתרחק
מהזכרת שמו, אלוהים או אדוני באו במקום יהוה, עד שגם 'אלוהים'
נהייה קדוש, והמקפידים סילפו אותו ל'אלוקים', או ל'השם' שהוא
קיצור של 'השם המפורש',(יהוה) שאסור להיאמר, וגם הצירוף 'השם
המפורש' עצמו קדוש והפך להיות 'השם', או המקום. ברור שאיוולת
זו של 'הרחקה', שאין לה סוף, ויכולה לגרום לביזוי האל אם ישתנה
שמו לבסוף ל... אבטיח.

רבות שמעתי שאתאיזם גם הוא דת, או הקומוניזם, או כל
'אידאולוגיה' אחרת, בוודאי הבודהיזם. ואני טוען שלמרות הדמיון
החיצוני ביניהם, אינם דת. המאמין באידאולוגיה מאמין באדם
ובכוחו לשנות את החברה לצודקת יותר, או טובה יותר, הוא לא זורק
את התפקיד הזה על כוח שמחוץ ליקום, אין את מי לעבוד, ואפילו
המאמינים ההדוקים ביותר בסטלין לא האמינו שהוא ברא את העולם
והוא כֹליכול. כך גם בודהה נתפס על ידי מאמיניו כאדם חכם באופן
קיצוני, לא אל. לא שולט בעולם וכפוף לכוחות הטבע (עם כושר
מסוים להתגבר עליהם, אבל לא לבטלם). כך שדת, היא דת, היא דת,
לא אידאולוגיה ולא פילוסופיה.

כל דת מבוססת על מיתוס, סיפור מכונן. אירוע שהפך את קבוצת
האנשים הזאת למאמינים בכוח עליון רצוני, וצורת התרפסות מסוימת
לכוח זה, באמצעות תפילות וטקסים. כמובן אצל היהודים המיתוס
המכונן הוא יציאת מצריים, אצל הנוצרים צליבתו של ישו, ואצל
המוסלמים התקפות האפילפסיה של הנביא מחמד.

פילוסופים וחכמים יהודיים ניסו לפשר בין 'האמת' והכתוב בתורה.
הקבלה שהיא המיסטיקה היהודית העיקרית ניסתה ליצור גשר 'עביר'
בין אדם מישראל ואלוהיו, מעין סולם כזה, שמכונה: סְפִירוֹת (לא
סְפֵירוֹת).

לא ניכנס כאן לספירות עצמן רק נזכיר משהו מהמבוא: 'בתחילה היה
האין סוף לבדו', אותו אין סוף דתי הוא היקום כולו, בהיותו אין
סוף לא קיים שום דבר בלתו, מכאן שגם אנחנו חלק ממנו. ופה
נכנסנו לקונפליקט הראשון, אם האל הוא היקום - כך סבר שפינוזה -
הרי איננו יכול להיות כוח שהוא מחוץ לעולם, שנית בהיותו אין
סוף הכול כלול בו, לכן לא יכול להיות לו רצון, כי פשוט יש בו
הכול, אין מה לרצות. אבל ללא רצון אין אלוהים... אז בתוך האין
סוף נוצרת נקודה שנקראת כתר והיא הייצוג או הגורם לרצון
האלוהי. בדיוק כמו שהמדענים מתחילים את הפיזיקה מנקודה
סינגולרית ואינם מנסים להסביר למה ואיך נוצרה נקודה זו דווקא
בזמן זה ולא 'נצח אחד' לפניו או אחריו, כך גם הקבלה מתחילה
מאין סוף ובו כתר - נקודה סינגולרית? - למה רוצה האל להתגלות ,
או לברוא עולם  דווקא לפני ששת אלפים שנה, לא קודם ולא אחר כך.
(מבלי להיכנס לפרובלמטיקה של טיימינג נאיבי)

מכיוון שלשתי הדיסציפלינות, הדת והמדע, אין תשובות מוחלטות,
ועבורי האופציה האמונית לא קיימת - כאמור איני יכול לשכנע את
עצמי שאני מאמין, גם לו רציתי לעשות זאת - אני מוצא שהמדע
כשיטה מחפש את האמת, בעוד הדת פונה להמונים ומציעה להם נוחיות
ותשובות קלות: "ככתוב... כמו שנאמר... הרבי אמר..."
מה שהופך את הדת לפרובלמטית יותר בעיני, זה הצירוף של אלוהים
ומוסר, או יתרון האדם על פני יצורים אחרים, למה? ואם כך, למה
צריך היה לברוא עולם שלם של פלורה ופאונה, למה חוקי המוסר אינם
פועלים בטבע, שם החזק אוכל את החלש ממנו? ולמה יש לו לאלוהים,
אהבה כזאת לחרקים, שאותם הוא מטפח במיוחד?