|
והלילה בא
בשמלת קטיפה
מתיישב על המדרכה
מקופל ומקיא חוט בד
דק, מושחר
עליו חתומים כל אנשי העולם
שערים עכשיו
וחושבים על מחר
כל אותם אנשים שערים עכשיו
ואוהבים ברגע זה ממש
אהבת עולם
והלילה מה איכפת לו ללילה
מכל אותם אנשים שזנחו אותו
ושקעו בחלום
הוא רוצה לצאת לרקוד
הוא רוצה להתרומם, להתרחב
הוא רוצה לא באמת להקבר
כשיבוא השחר לקחת אותו
בזרועות פתוחות. |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.