אגם דור / חי לבד |
הלחם במקפיא,
פרוס באופן מכובד.
תריסים שכולי עציצים
חלקם פתוחים, חלקם סגורים.
ואשליית הבחירה מתנגנת,
על גיטרת חיים מונחת בצד,
מאחורי כורסה מתקלפת,
שפשטו את עורה, ועטפוה בבד.
בחדר לבוש וילונות,
נפש עירומה רוקדת,
על אסלה.
בקול תסיסה מתמדת,
לצד שטיחון מוצף,
על רצפה לא מתנגדת.
ואם בליל פתאום,
חודר אור מנורה את דלת החלון,
בולע מסדרון קולה,
ונשכח אל הסלון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|