ברגליים יחפות
אל הגבעות החשופות
הוא העפיל עם שחר
להתבשם ברוח
ועת גבהה חמה שאג
מעל הטרקטור שנהג
שירים פרועים בשיערו
כפרא השלוח

איפה הוא אותו העלם
שכיניו קרצו באלם
שקול צחוקו הידהד כסער ההולם
שידיו אימצו אל לב
כל צער, כל כאב
שחיוכו קרן כסהר החולם

יום אחד באור זריחה
דמותו באופק דעכה
חלף הזמן
דמעות יבשו כבר בעינינו
רק החלל כמו נקווה
לריקנות באין תשובה
והשקט עוד מזכיר
כי לא תשוב יותר אלינו

הנה עוד יום נאסף
ובתוך שקיעה נשרף
לוהבים אורות בוכים של בין-ערביים
ולפתע דרך הדמעות
אפשר לרגע קט לראות
חיוך
בניצוצות על פני המים.

25.7.13
23:44
JFK, ניו-יורק

לניר גלסמן, אהוב נפשנו.