את מזמן כבר גדולה והיום בא הזמן, את יוצאת אל דרך חדשה.
ובלב סערות, שאלות וחשש מה יקרה בתקופה הקרובה.
ורחובות העיר מלאים חיילים ואנחנו מלאים דאגות,
תשמרי על עצמך, זה נכון, את גדולה, אך אין גיל לבקש ממך זאת.

גם אמך, אביך ואחיך הקטן מחזיקים עבורך אצבעות,
גם אחייך הרחוקים מאמינים עד מאוד שתצליחי להסתגל בגדול.
החיים, כמו תמיד, מלמדים אותנו עד כמה אנחנו חזקים,
אולי זה לא יהיה קל, אך אם באופטימיות תאחזי, את תצליחי
ובגדול.

כולנו מאמינים בך! את תצליחי ובזה אני בטוח,
לפעמים, יהיו רגעים קצת קשים, אך תמיד תצליחי אותם לנצח.
למרות שאת כבר גדולה, תשמרי על קשר עם אמא ואבא,
מבחוץ אולי נראים הם שלווים, אך בתוכם סוערים כמו הים.

את לוקחת מעט מהציוד האישי, קצת חוששת להיות רחוקה,
לא, אין לך מה לדאוג! במדינה די קטנה, לכל מקום כמעט אפשר
להגיע.
ודבר לא יחסר לך היי בטוחה, יש לך משפחה אוהבת וחמה.
את תהי חזקה, זו תקופה נפלאה, בסופו של דבר מעצבת אותך.

את מאוד נבונה ויודעת מזמן שמילים הן כבר לא הכל,
מאחד שעבר הרבה שנים בצבא, מי כמוני את זה יודע.
שמרי על עצמך גם מבני האדם, הם יבטיחו לך הרים וגבעות,
רק היי זהירה, אוהבים אותך נורא, גבריאל, החיילת החדשה.

כולנו מאמינים בך! את תצליחי ובזה אני בטוח,
לפעמים, יהיו רגעים קצת קשים, אך תמיד את תצליחי אותם לנצח.
למרות שאת כבר גדולה, תשמרי על קשר עם אמא ואבא,
מבחוץ אולי נראים הם שלווים, אך בתוכם סוערים כמו הים.


לגבריאל מנדלסון