נחלץ מטפרים של חלום טורף
שואף לים, מת להרוות את הצמא
שוחה בחשיכה הלילית עייף
שם אני גומע בשקיקה דממה
תולה פחדים מלוכלכים על חבל חוף
ומתפלל שאצליח להסיר אותם בזמן
ושבינתיים יתייבשו או שאיזה גל ישטוף
לפני שמישהו יראה לי את כל הבלגאן
בדרך חזרה, משוטט ברחובות
צועק לאמון שזה כבר לא מצחיק
שהמשחק נגמר, שצריך לצאת
אבל יודע שלצעוק זה לא מספיק
היא לא יודעת שבלילה מתעורר הסבל
שיש רעב תמידי שלא הצלחתי להשביע
לא מדמיינת שאני נובר עכשיו בזבל
מחפש שאריות של חופש להרגיע
בדרך חזרה, משוטט ברחובות
צועק לאמון שזה כבר לא מצחיק
שהמשחק נגמר, שצריך לצאת
אבל יודע שלצעוק זה לא מספיק |
