רומיאו לא עמד עוד
מתחת למרפסת
אחרי שנתתי לו את המפתח לדלת הכניסה.
הוא ישב על הספסל בגן,
הסתכל על נמלים,
תרם את החוטים מהם טוויתי קורים
ובהם רק הסתבכתי, כאילו רציתי רק
למשוך,
לגרור
אותי, איתם,
להפיל אותי אל מתחת לרצפה.
הצלחת אז, אבל לא עוד
אהיה טיפשה.
26.5.2011, 2:00; 27.6.2013, 19:11 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.