לפעמים חורף שחון
מסתיים בקצה פרוור
היכן שאינך מצפה לפריחה.
אובך החג שוקע לפתע
ובין סלילי מכונת השטיפה,
כמו עובר לבדך בחרבה,
נדרכות עיניך מאחורי
שמשת המכונית בתחנת רחצה.
לרגע גווע שם שאון העיר
וחיל פרשיה נדם
וכקצף ים העומד מזעפו
ניגפים סילוני הסבון בזגוגית.
אתה מביט, ורק מעי מנהרה
שסופה לא נראה
ומים סוגרים מכל עבר.
ומכה בך אז הידיעה:
הזמן אוזל
והשיר כמו תלוי על בלימה.
עליך להינצל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.