[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מוטי לקסמן
/
אישה לפריז

היא, לכיכר פריז / מוטי לקסמן, תמוז, תשע"ג




דלתות הכרמלית נפתחו
היא יצאה לאט מהקרון.
לא העיפה מבט הציד.

ראשה היה זקוף
מבט עיניה בחלל,
היא במקום אחר.

פניה מתוחים, מאוד.

רגליה נעות לאט.

למה למהר?
הכל תם.

אילו לא צעקה,
אם לא הייתה מסרבת,
אם הייתה מקשיבה
אולי?
ייתכן, שהיה אחרת?

אחרת? ייתכן?!

לא!
זהו, הגיע הזמן!
די!

אבל הזרת הימנית נעה
ללא מנוחה,
הרעד בלחייה השמאלית
בכל זאת, אינו פוסק,
שפתיה קפוצות, מדוע?
רגלה המורמת
חוזרת לקרקע,
בהיסוס,
כאילו מחפשת יציבות,
אולי תמיכה?

משקפי השמש הכהים על עיניה
מסתירים היטב
דמעה עקשנית מאוד.

"סליחה!"
היא נתקלה בעוצמה רבה
בעגלת תינוקת שנעה לפניה.

"גברת תסתכלי לאן את הולכת!"
היא שמעה צעקה.

ואז ראתה
שתי עיניים מחייכות
מפנים רכות של  תינוקת
לא כעסה,
לא נבהלה.

היא הסירה את משקפיה,
הביטה בתינוקת בחיוך רך.
התינוקת הניפה ידיה הקטנות
מעלה, מטה.

לא, היא לא תיפול!
דמעת עינה,
פרחה, התנדפה.

משקפיה נותרו בידה
היא ממשיכה
במבט ישיר
קדימה,
לכיכר פריז,
בחיפה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא ילד,
אני תות.






חגלה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/7/13 14:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי לקסמן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה