האישה  על המרפסת בקומה ב' עצמה את עיניה והתפללה שאיכשהו
אלוהים ימצא לו לנכון לזרוק לה למטה סיגריה. שמוליק בטח לא
יביא לה.   שמוליק יתעורר עוד מעט מהסיאסטה ויביא לה תה קמומיל
ועוגיות אורגניות למרפסת וייגמר לה הזמן. בזמן האחרון  הזמנים
שלה נגמרים מהר, מהר מדי. היא לא תספיק אפילו  לרדת ולהגיע
לפיצוציה שבסוף השדרה לקנות קופסה ולעשן לפחות אחת לפני
שיתעורר. לפני שנה  על שפת הים בטנטורה הם עשו אהבה וזרקו
למדורה את כל הסיגריות ונשבעו שזהו, הם גמרו עם זה.  אם לא
הייתה זורקת את הזבל בבוקר אולי הייתה מוצאת בדל או שניים בפח
האשפה שבמטבח. יש לה חצי קופסה  שהחביאה עמוק במגירה שלה  בחדר
השינה אבל שמוליק ישן שם והוא מתעורר מכל פיפס.  אולי תוריד
נעליים  ותיכנס לשם  על קצות האצבעות  אבל המגירה בשידה הכבדה
הזאת שאמא שלו דחפה להם חורקת נורא. אין סיכוי.
לפני שבוע  על המרפסת כבר הייתה לה סיגריה בפה והיא חיטטה
בפראות בתיק וקיללה שיט איפה הגפרורים האלה  וכל גופה רטט
בדגדוגי ציפייה, ופתאום שמעה אותו מתקרב עם המגש עם התה
והעוגיות  והוא כמעט תפס אותה לפני שזרקה את זה לרחוב למטה.
בינתיים אלוהים לא מצא לו לנכון לזרוק לה מלמעלה גם לא סיגריה
מסכנה אחת וברחוב למטה  אין איש חוץ מהקבצן הזה על הספסל .
                                                           


האיש  במעיל המרופט שישב על הספסל בשדרה  הביט אל  המלאכית שלו
עם תלתלי הבלונד על המרפסת בקומה ב. לפני שבוע  היא זרקה לו
למטה  סיגרית ברודווי פילטר מנטול ועוד הוסיפה משפתיה  סימני
אודם בקצה.   זה לא שחסרו לו סיגריות. תמיד היה אפשר למצוא טבק
לגלגול מבדלים  שמצא בפחי אשפה ועל המדרכות.  הנה ברגע זה סיים
לגלגל לעצמו  את הסיגריה החמישית לאותו יום ובדק שנשאר לו
מספיק טבק לסיגרית לילה אחרונה  לפני שהוא פורש  את השמיכה
הישנה שלו על ארגז החול  בגן המשחקים. חבל, הוא חשב, חבל
שהסיגריות שלו הם לא כמו הברודווי פילטר מנטול ההיא עם שיירי
האודם איתה הלך וישב על ספסל מול הים ועישן לאט ,ונאנח בהנאה
לאחר כל  שאיפה.  הוא דימה  לעצמו ששפתיו הנוגעות בשיירי האודם
נושקות לשפתיה של המלאכית שלו עם תלתלי הבלונד מקומה ב.
כשסיים, מעך אותה  ושמר בכיסו את הקצה הכבוי שהזכיר לו בדלים
מרוחים באודם מהמאפרה ליד מיטתו לאחר לילות  אהבה עם בחורות
שאת שמן כבר שכח.  כשהמלאכית תהיה שלו הם ימסגרו את הבדל הזה
בקופסה עם מכסה זכוכית ויתלו על קיר ביתם לזכר השי הראשון
שהעניקה לו.
הוא  הצית סיגריה והביט בדמותה מבעד לענן העשן שהתאבך סביבו .
                                                     
האיש בחדר השינה  בדירה בקומה ב שמע את דלת הכניסה נפתחת
ונסגרת ולא היה בטוח אם זה היה חלום.  קרני שמש שטוחות
ומלוכסנות חדרו בחרכי התריס, חתכו את האפילה  וסנוורו אותו.
הוא קם, הרים את התריס והביט אל השדרה . גבר במעיל מרופט שישב
על ספסל והצית סיגריה  לאישה שישבה לידו.
הוא ניגש אל שידה גדולה בפינת החדר, משך את המגירה האמצעית
שנפתחה בחריקה, חיטט בערימת תחתוני נשים והוציא   מתוכה קופסת
סיגריות. הצית אחת, נשכב במיטה ובהה בטבעות העשן שהפריח,
מרחפות אל התקרה ומתפוגגות באור השמש שהלך והאדים.