דרור בלומברג / בשניה מתוקה |
כאילו לא כל כובדו של העולם
מונח על כתפיי
ומהן אותן צרות מתוקות
הבל חיים הפכפך שמכביד עליי
עכשיו?
הלוא המשקל רק גדל ומעמיס
ומכביד בחלוף השנים
הצרות של אתמול הן צל חולף
צחוקו של משוגע במבט לאחור
ובכל זאת אני שוקע ביגוני
מסתחרר ממחשבותיי
אני ואני ואני וכובד עולמי
בשניה אחת מתוקה של רכות
מסוגל לאבד את הכל ולשכוח
(אפילו אותך)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|