[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
מוסטנג ירוקה

זה נמצא עמוק בפנים
איפה שהשמש לא זורחת
כלומר בתחת
בין כל הכלים המלוכלכים
בין חצוצרות הדם
מצפים ממך להשתגע
מצפים ממך להיות אדם הגיוני
מה מצפים ממני?
מי הם בכלל, אני לא שומע
את חצוצרות הדם מזמרות
קול נעים עמוק כמו נעימה
בלי שהסכמנו בכלל
אין על מה להתווכח
רק לשבת על המחצלת
ולשאוף את האוויר של המלחמה
חצוצרות בוואדי, הם בטח זוכרים
את האישה הקטנה והלא יפה
ואחותה היפה והקטנה עוד יותר
שותים זחלוואי
משיטים ספינות
לאיזו ארץ תלך
לאיזו ארץ תשוב.

היא יורקת אש על פינת המחמד שלי
אני מסובב את הגלגלים
מסתובב, מסתובב, עד שנופל
סחרחורת כזאת
למה אני חי?
אתה מבקש את הברכה מאלוהים
גשם של מטר עומד לרדת
אנשים שמסתובבים עם חליפות גיהוץ
רגע לנשום את העור שלך
את לא תקיאי לי את זה הרגע
אותו אצטרך לקטוף בעצמי
אז מה ניתן לנו, אם כן
אתה הזרזיפים של היבולים במות השקה
כמה שהם עצלנים
יותר מדי, לא עושים כלום
כל היום מתגרדים
יש להם בעיות בשכל
כמו לאנשים יפים, אנשים יפים
שנופלים כמו זבובים
בלי יותר מדי מטרות
אימתניות או אחרות
מבליעים כאב באחדות
אנחה אחת
זמן לנוח, הם אומרים.



זה יקרה בעוד שבוע או בעוד שנה
אתה תיפול פרקדן ותשכח הכול
את החיבוק של אימא, את הגשם הראשון
כל מה שיהיה, זה אור מסנוור ריק
את כל הקושי אתה תשכח
וגם את החספוס שהוא הביא
אתה תהיה תינוק
וזה יבוא כמו גשם בסתיו
זה יהיה כל-כך נפלא וכל-כך עצוב
איך שהכול נראה שונה וחדש
בלי ניסיון קודם, בלי זיכרון.



המוזיקה מזיזה אותנו ימינה ושמאלה
במעגלים, לכל הכיוונים
אם תרימי מבט, תראי אותי בוכה ומחייך
אני לא מוציא את הגרביים מהארון
הם לא מלאים בכסף
יש להם ריח של שושנים
כי אני שושן בעצמי
מוזר איך הכול מתהפך תוך שניה
כדי לקחת את הארון, צריך שני ידיים
הם מתגלגלים במדרגות הרחק מהגוף
והראש מתגלגל איתם
כמו בקרוסלה שמימית
משהו אני לא מבין
איך זה את הלכת, ולא חזרת, למרות מה שאמרת
אבל זה לא משנה, כי את מחוקה
הלכת לבלי שוב, ורק אני נשארתי באותו מקום
מרים את הבלטות עד מעל הראש
מכסח את צרי העין
יש לי מכתבים רבים וארוכים אלייך
הם נכתבים כל הזמן, הם נזרקים לפח
גם אני נזרק לפח כמו כל חולי הנפש
בין קליפות של קלמנטינות ושאריות שומן מקולקל
הרביצו לי, בעטו בי, וציפו ממני להגיד תודה
זה לא יקרה, לא בחיים האלה.



חלון פתוח אל קיר
שום מחשבה חופשית לא נושבת
בחלונות אלו
העצים מתכופפים בחום,
מנשקים את האדמה
ואני הייתי מוכן פעם
לנשק את רגליה
ברחשים עפים בחום התופת
יתושי ביצות עם חיים של שלוש שניות
שלוש שניות של ביקור בעולם הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תסתכל
בקנקן,
תמלא כבר מים
ותביא לעשן


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/8/14 8:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה