|
איזה מן גיהינום הוא זה
בו כולם טובלים בחרא
הלוואי אכלתי חרא, הוא אומר
יש לי שני שקלים לגלגל
לך אין אפילו עין
אז תביא לי את הדלעת
נהפוך אותה לכרכרה
תן לי נדבה קטנה, איש קטן
אל תדבר איתי שטויות
אתה לא מבדיל בין שמיים לארץ
תנסה לנשום את הכוכבים
ולנשק את הרצפה.
אז איך אוכל את האוכל הזה
לעזאזל
זה דפוק לגמרי
זה מה יש
מה גם שהגרוע מכל, לא צריך לקרות
גם אם לוקחים לי ת'פיתה
אני עדיין רעב
תביא לי ת'פיתה
אני רוצה פיתה!
אתה לא מקסים אותי
בתוכחות שלך על אדם ובריאה
כל זה שווה לתחת
כשאין לי מה לאכול
אתה צריך להתבייש בעצמך
בלי יותר מדי פיהוקים
זחוחי-דעת
אתה תיפול פרקדן. |
|
|
באתי להקריא
בתוכנית של
דדו,
איך שאני נכנס
אני רואה את
אמנון פאר יושב
ליד דב רייזר,
ג'ו קוט, איזה
זמרת, וקוסם!
אמרתי לו דדו?
למה קוסם לרדיו,
זה לא קצת
יומרני?
אמנון שאל אותי
מי אני, אמרתי
לו, דדו, מה
קורה?
אתה לא זוכר
אותי?
הקראתי אצלך
יצירות
פלסטיקה!
ד"ר מישה רוזנר,
מעצב שיער, מפסל
באופנה, וחולה
אלצהיימ...
בכבוד רב
שארל דה גול! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.