"ברור שאתם משוגעים," אמר המורה הזקן שיצא לפנסיה, וחידד את
העט שלו, "ולמה אתם משוגעים, אתם חושבים?" הוא שאל את הכיתה
בעיני שוטה זקן וערמומי, הנוער הביט בו בעיניים אדישות
וקפואות, "כי המבוגרים כמונו משגעים אתכם!" הוא צחק, "המורים,
ההורים, וכמובן אנחנו יוצרים לחצים חברתיים כדי שגם החברים
והחברות שלכם ישגעו אתכם, אנחנו מגדלים פה דור משוגעים לתפארת.
וכמובן, כשאתם משתגעים, אנחנו גורמים לכם לחשוב שזו אשמתכם."

אבא שלי נכנס לחלום כשישנתי והביא אתו קולה בבקבוקים מרובעים
גדולים. זה היה מסוג הבקבוקים האלו שנראים כמו ג'ריקנים,
שאפילו הידיות שלהם חלולות. אני אהבתי קולה בחלום, ורציתי
לשתות את כל הקולה. אבא אמר לי ללא מילים שזו קולה משובחת
באמת, לפני שקלקלו אותה לפני עשרות שנים כדי לחסוך עלויות.
כשהתעוררתי, כל הרצפה הייתה מלאה מים זורמים, כמו נהר או נחל,
עם דגים, צמחייה, אבנים והכול. אבא אמר שהוא החליט לשטוף את
הרצפה כי היא מלוכלכת נורא, ואני שחיתי לקרש שצף על המים
ולקחתי אקסל כדי להתעורר. חיפשתי ומצאתי את הסיגריות שלי,
וישבתי על שרידי סירה טרופה, כשאני שותה ומעשן. הוא חזר עם
חכה, והחל לדוג דגים מתוך המים שעל הרצפה. הוא היה מעלה דגים
משתוללים, נותן להם מכה בראש, וזורק אותם לדלי מתכת. היה לו
כובע כזה של דייגים וחיוך של דייגים, והוא אמר שהדגים האלה הם
ממזרים אמתיים.