בשביל לכתוב אני צריך מסך כלשהו שמשדר קליפים ברצף עם המוזיקה
כמובן. התעוררתי מחובר לפוך מרוב הזמן שאני מבלה איתו, וגררתי
את עצמי לדלת, שם גבר זקן ממני, אבל חסון, דפק במרץ ושעשוע,
וחיכה שאני אזיז את הצורה שלי. פתחתי לו, והוא נכנס חיש-קל
קליל וזריז כמו ארנב, והסתכל סביבו על הדירה בלי לזוז. סגרתי
את הדלת, וחשבתי מה לעזאזל מבשל הזקן הפעם. "אה-אה!" הוא אמר
בהחלטיות, ופנה לעבר המטבח. אספתי את הפוך שמחובר אליי לרגליים
שלא יפריע, והצצתי למטבח. הוא שתה משקה קל, כמה כוסות, כל כוס
שני שלוקים. "אההה!" הוא אמר בסיפוק, והתחיל למלא דליים,
ולשפוך לתוכם חומרי ניקוי, ועוד כל מיני דברים כאלה של ניקיון
שאני לא מבין. לעזאזל, הלכה המנוחה. גררתי את עצמי עם הפוך
למיטה, עישנתי ושתיתי מהבקבוק על השולחן כמה שלוקים קטנים
להרטיב את הגרון. זה היה משקה מוגז בטעם תפוחים. מיותר לומר
שלא היה בו שום-דבר שהיה שייך פעם לתפוח. הבן-אדם הזקן שפך מים
פה ושם, וניקה פה ושם, וקרצף פה ושם, ועשה הרבה בלגאן בבית,
ואני הייתי צריך לגרור את עצמי מפינה לפינה כדי לפנות לו שטח
לפעולות הניקיון הנלוזות שלו. הספקתי לעשן הרבה סיגריות, לשתות
קפה ולקבל כאב ראש, כשהוא סיים ורחרח את האוויר. "אהההה..."
הוא אמר בתענוג, "עכשיו מריחים פה טוב, לא ככה, איש עייף?" הוא
לא ציפה לתשובה, כי הוא ידע שאני עייף מכדי לענות, אמר
"בלבוליישן," והלך. הסתכלתי על הדירה. נעתי בה מפינה לפינה. לא
טוב, לא הרגשתי נוח. כמעט בכיתי על העובדה שאני כה חלש ועייף,
ושמתי מוזיקה בדיסק ישן, והתחלתי להיזכר איך פעם היה לי כוח
ללכת ברחוב כמו אריה עם עיניים דרוכות כמו נמר וראייה של
עיט... כתבתי שיר עצוב על התנוונות הגוף והנפש, וחתמתי אותו
בגעגוע לפעם וכאב לעכשיו. ואז החלפתי את המוזיקה, שתיתי משהו,
והעתקתי את השיר מהדף למחשב. אולי יהיה מי שהקריאה תיטיב
עמו... או עמה.
>>>>>>>>>>>>>>>>
רחיצה אטית בדם קר
כמו לשאוף אוויר פריזר
כמו אוכמניות ( בתוך הפה) שנקטפו כרגע
כמו סופגנייה מלאה ריבה (אדומה) עד בחילה
השמש (קרה) עולה ויורדת, (עולה ויורדת),
למים בשמיים הם קוראים עננים
(ארגמן) מת, (ארגמן) חי
ארץ ש-כל תושביה משתחווים לעגל הזהב
(לסופגניית הזהב)
הם בונים רהיטים כדי שנשב ונאכל
המיטה היא ביצה טובענית
והרגליים משתרכות הרחק מאחור
המחשבה מתפזרת לנקודות על כל הרקיע (כמו כוכבים)
"אנחנו בונים את השמש"
אני זוכר כשהייתי צעיר
את היית יפה, ואני הייתי חזק.