ליעקב כרכומי, פרופסור נערץ לספרות, ממרכז הארץ היו שני בנים.
הראשון, חולמני וביישן, חובב מוסיקה, נהג להתבודד בטבע ולהקשיב
לציוץ ציפורים.

הילד השני הוגדר כקשה חינוך. שבר את כל הצעצועים בבית, לדבר
למד רק בגיל שנתיים וכשהגיע לגן ואחר כך לבית ספר, הפך לפרא
בלתי נשלט - חרדת מוריו בשיעורים - ומנהיג כנופיה בהפסקות. הוא
נטה להתווכח על זוטות, ניבל את פיו, החציף בלי הרף והציק
לקטנים ממנו ולבעלי חיים חסרי ישע.

הפרופסור דאג מאד לחינוך ילדיו ועשה הכל בכדי שילכו בדרכו.
בסופו של דבר הצליח בכך. את בנו הראשון דן - שלח לפנימייה
צבאית שם טרחו ימים ולילות להפכו לגבר גבר. הנער שכח את גחמות
ילדותו וכשהתגייס לצה"ל, התקבל למסלול רב מכשולים בסיירת
מובחרת והפך לקצין מצטיין. באחד המבצעים יצא בראש חייליו ולא
שב. ציון לשבח על פעולתו האחרונה מוצג לראווה בחדר הסלון של
משפחת כרכומי.

הבן השני זאב - לאחר שירות שערורייתי בצבא, ממנו שוחרר לפני
המועד הקבוע - נשלח על ידי הוריו לאוניברסיטה ידועה. שם הצליח
להתבלט מבחינה חברתית, רבץ שנים לא מעטות בקמפוס והשליט את
מרותו על חבורת סטודנטים נאמנים. ממש בדקה האחרונה כשהוריו כבר
כמעט נואשו. הוא הצליח לסיים את לימודיו וזכה לקבל את התארים
הנכספים. בעזרת קשריו של אביו הוא התקבל לעבודה כאסיסטנט עוזר
למרצה בספרות מודרנית ונהנה מאד מהנישה של בדיקת עבודות
הסטודנטים. בחלוף השנים, הוא כבר הפך למבקר ספרות נודע כשהוא
מנצל את כישוריו מימי ילדותו. שום יוצר לא עמד בפניו. הוא ביתר
וקרע לגזרים כל יצירה שהגיעה לפתחו. מתפלסף על משמעות כל מילה
ופוסל מסקנות ומשמעויות.

כתום שמונה שנות פעילות חרוצה בביקורת קטלנית ומפילת חללים,
הכריזה האקדמיה ללשון על פירוש חדש בשפה העברית, לפועל
"לכרכם". האוניברסיטה לא השהתה את תגובתה להכרזת האקדמיה וברוב
קולות הוחלט להעניק לפרופסור כרכומי הצעיר, פרס יוקרתי:
פרס כירכום השפה.

7/10/14