ריקם אדם נולד
אילם הוא ונרגש
מפני עולם מפני אדם

ריקם אדם נולד
ומתבגר לו לאיטו
זוחל כרמש וצוחק
עד ש... על שתי רגליו עומד
ומתחיל הוא לטפס
סולם חייו מתחילים כעת
למה? למה? אז שואל
ושוכח מתבגר
מעת לעת צוחק בוכה
כועס אוהב
נער גבר צומח עץ
ושוב שואל
אבי אימי ספרו כעת
מאין באתי ולאן הלך
ריקם נולד אדם אמרה האם
אך בליבו זרע נובט
כעץ החפץ חיים
בלי מושג צומח גדל
ובכול מאודו
אור השמש
ופירות מתוקים של אמת
דע בני שורשיך עימי
ומאין באת כך גם אני ואימי
ולאן אני הולך שאל הבן
שמע בני אמר האב
ריקם אדם נולד
וריקם עוזב את העולם
זכרון ילדות נשכח מהר
אך אהבה נדבקת אל הלב
ובתוך הנפש שוכן מקדש
דע אוהב דע קדש דע מוסר הלב
ואז תדע מאין באת
ולאן אתה הולך

ריקם אדם נולד
אילם הוא ונרגש
מפני עולם מפני אדם
מעת לעת
צוחק בוכה
כועס אוהב
נער גבר צומח עץ