השעה
שעת זריחה
הגשר מורד מאת גוף הספינה
המלח
יורד בצעדים רועדים  אל אמא אדמה

בהליכתו הזקופה
בעיניו הקרות
לא ניכר הלך רוחו

בתוכו הוא נסער

הוא מכיל בתוכו את האוקיינוס שגמא
האוקיאנוס
ישקוט רק
כשיפגוש
באהובתו

היא קראה לו
היא שלחה לו את יונת הלב
היא סיפרה לו על הילדים שיהיו להם
על בית  על גבעה
על גן שבו יזקינו יחדיו
על נכדים שיבכו עליו ביום מותו

הוא ראה הרבה  יותר ממה
שהיה צריך לראות
הוא חש תחושות אפלות הרבה יותר ממה
שהיה צריך לחוש
הוא עשה דברים נוראיים הרבה יותר ממה
שהיה אמור לעשות

העולם שמחוץ ליבשת קרא אליו
הוא נמשך אליו כפרפר אל
האש

כנפיו חרוכות
אבל
ליבו שליו
הוא הגיע

הביתה


ליבו
כבר לא ילך שבי אחרי האוצרות האפלים

האור שבבית שעל הגבעה
הוא האור שבו יחיה מעתה את חייו
האישה שבבית שעל הגבעה
היא האישה שאיתה יחיה  מעתה את חייו

השעה
שעת זריחה
הגשם מורד מאת גוף הספינה
המלח
יורד בצעדים רועדים אל אימא אדמה

הוא מוכן
סוף סוף
להתחיל
באמת
את חייו