אייל סרי / דתם |
לא עוד צלמים ומנחה
גם לא ערבית, טבולה
בתבלין תורה.
עובד את צלמי,
מזליף מים צוננים
על פטמה מלכותית
מושח עצמי:
צלם אדם.
כך שבין שמן למים,
ליקויי השמשות,
הקולות מן הירח
והכוכבים, קוראים לי
לגעת בעץ התפילות
שבחצר ביתי
עכשיו,
אכה שורש
אהיה לאל
עץ ואבן
אוגוסט 2013
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|