אני תופס את היד שלך
לא לתת לך להיעלם
לא להיאבד לך עכשיו
תפגשי אותי בקצה הרחוב ונמשיך משם
תספרי לי
את מי אני אפגוש
כשאת תופיעי מול עיניי
מדלתות נעולות שייפתחו פתאום
אל רחוב קר, בלי שלטים זוהרים, בלי רחמים להשכיר
תפגשי אותי בקצה של הרחוב ונמשיך משם
זה כמו סכין שלא מפסיקה לחתוך
עכשיו הנשמה כבר מוטלת על השולחן
הימרנו על הכל, מה שנותר לנו
זה לשלם על לילות בודדים ועל ימים זרים
זה לא אני, זו לא את, שמבקשים להשלים את החסר
אנחנו מסתכלים קרוב אל העיניים שמביטות בנו
מה את רואה , תספרי לי
אני אוחז בידך לא לתת לך להיעלם
תפגשי אותי בקצה הרחוב ונמשיך משם
החשכה לא תסתיר מאיתנו
את הרחמים שאנחנו מבקשים
אל תיעלמי לי עכשיו, אל תיקח אותי רחוק מדי
מהבית שיכול להיות שלנו, מהחדר אליו נחזור כשיהיה מאוחר
זה כמו סכין שלא מפסיקה לחתוך
הנשמה מוטלת על השולחן
אל תעמידי פנים שאת לא מרגישה
הימרנו על הכל , מה שנותר לנו
זה לשלם על המטרים האחרונים
אני תופס את היד שלך
לא נותן לך להיעלם
לא מעוניין להיאבד לך
תפגשי אותי בקצה הרחוב ונמשיך משם.
אני מזמין אתכם להיכנס לעמוד שלי בפייסבוק, העמוד של לירון
תמם ולאתר החדש שלי , האתר של לירון תמם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.