ליזי קופרמן / דמיוני |
די שקט כאן בינתיים.
ובין כל אותן שתיקות ,
המחשבות שנדחקות.
ואני , לא מוצא בי את הכוח,
לא רוצה לקום לברוח.
רוצה לבחור שוב מחדש,
להיות אני, להיות חלש.
לא רוצה להתגונן,
מול אחרים להיות שמן.
מרוב שכבות של הגנה,
כבר לא זוכר את התמונה.
ובמראה זה רק אני,
עומד לי שם ורק מולי,
אני נחשף אני, אני.
מוחה דמעה ושוב אני, דמיוני!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|