עַל אַהֲבָה וְשִׁירָה

וְאוּלַי אִבַּדְתִּי אֶת הַסִּכּוּי שֶׁתִּהְיֶה לִי אַהֲבָה תְּמִימָה
כִּי הִתְלַכְלַכְתִּי מִדַּי וְאֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה
וְאוּלַי מוּטָב אִם אֶדְבַּק בְּשִׁירָתִי וְאֶתְמַסֵּר רַק לָהּ -
הִיא הֲרֵי לֹא מֻכְמֶנֶת כְּבֶעָבָר;
הִיא נוֹשֶׁמֶת וְקַיֶּמֶת וּמִתְגַּלְגֶּלֶת בָּעוֹלָם
וְהִיא הַזּוּגִיּוּת הֲכִי אֲרֻכַּת טְוָח שֶׁהָיְתָה לִי
וְהִיא הַיְּחִידָה עִמָּהּ יָצָאתִי לָאוֹר.




איש כמורה שצילמתי בכנסיית כל העמים
(הידועה גם ככנסיית היגון או כנסיית הייסורים).
גת שמנים,
ירושלים.