על הספה הירוקה
יושבים כל הגילאים
מעבירים מבט על קירות חלקים
פעם צוחקים, פעם נאנחים

בדלים של סיגריות
יד עוברת על ראש מקריח
רק הפנים מסתירות את האמת
כשבחוץ אנשים ממשיכים לרוץ במטרה להגיע
על הספה כל הגילאים נפגשים

חצינו כבר את קו הגבול האחרון
אנחנו לעולם לא נחזור למה שהיינו
אי אפשר לפרק מאיתנו, מטענים של זמן
פעם ידענו לצרוח בקול,
היום מכבים את האורות, נרדמים בנשימות כבדות

את שואלת, מתי איבדנו את כל זה
ואיך שהוא זה חולף
אני מסדר את השולחן, אולי אמצא עוד זיכרון
אין את מי להאשים, שהאשמה כאן
גיטרות מנגנות חזק, ואנחנו נרתעים
אולי לא נצליח לשמוע אותן

על הספה נפגשים כל הגילאים
פעם ידענו לצרוח בקול
היום מכבים את האורות, ונרדמים בנשימות כבדות
יד עוברת על ראש מקריח
רק הפנים מגלות את האמת
זיפים וסדקים

את מציעה שנצא אל העיר
כמו אז כשהיינו מסתנוורים מהניאון
נעצור בפינת הרחוב, ניחשף ונסתתר
אחר כך נחזור כמו אז

אין לנו מה להסתיר
פעם היינו צורחים בקול, היום נרדמים בנשימות כבדות
לא מכירים את המקומות, לא שומעים את הגיטרות
אין לנו איפה לעצור, אז לא נתחיל
על הספה נפגשים כל הגילאים.

מזמין אתכם להיכנס לאתר שלי www.lironsongs.com