אסף אלרון / ביום בו המוסיקה מתה |
והיא מתה
בלי שנתנה להיפרד
הקפתי את העולם
ולא חזרתי לעצמי
תקליט חוזר שמנגן רק את השריטות
רוח רפאים של רוח רפאים של רוח רפאים
גם היא רוח. המוסיקה. והיא שונאת אותי.
שונאת אותי כל כך שממש לא אכפת לה.
אם אחיה או אם אמות.
אני מתפלל שתשנא אותי לפחות כמו ששונאים אהוב
כדי שאוכל לתקן. אבל אין מה לתקן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|