ג'ו רשף / מאי |
שצרותה אינה זרה לי
איני זוכרת אם היה גבוה ואדמוני;
רק שפתיו שהיו מוכנות, תמיד,
לומר דבר מה: בגוף ראשון
המילים רצו, כחולות, באוויר דחוס
נדמה שהחמצן הכביד עליו:
בעיר בה לעולם לא היינו יחד
שטתי מרחוב לרחוב, עוורת,
חלל מתוכו מזדקר זוג ידיים
מגששות אחר דבר מה בחושך סמיך --
הגוף היחיד היה שלו
בעיר בה הייתי חסרה
ועודני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|