במרום חמה יוקדת
האספלט לוהט מחום
על פניו פוסע עלם
בשתי רגליו היחפות,
שיער ראשו לטף הרוח
חולצתו מפרש ייהום
רון לבו נשא הרוח
אל מרחב הישימון.
והוא פוסע ללבה
של הילדה הענוגה
בראש התל לבה נטוע
לכבודו יומה כנוע.
אדמוני יפה עינים
נער חן תענוגות
זיו פניו מאיר שמים
ולו עינים נוצצות,
פעמיו לקצה הדרך
לראש התל שלצדה
שם יפגוש ילדה אוהבת
שלבואו היא ממתינה.
והיא יוקדת אהבה
שכמותה היא לא חותה
פזזה היא עם הרוח
במחולות התאווה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.