בשדה רחב של חמניות ניצב דחליל עם רגליים מפושקות וכובע שחור
על ראש הדלעת שלו. הוא לבש את מכנסי העבודה הישנים, ואת הג'קט,
של בעל השדה, והיה ממולא חציר שניתן בנדיבות משדה שכן. רגליו
היו מקלות שפעם היו שייכים למגרפות או מעדרים, וידיו היו ענפי
זית מתלהבים. חיוך גדול נמרח על שפתי הדלעת שלו, והחורים
ששימשו לו עיניים נצצו תמיד בשמש. כל הציפורים פחדו ממנו, חוץ
מהעורבים. בכל זאת הוא מילא את תפקידו היטב. וביום שמש חם קיצי
אחד, בלי סיבה נראית לעין, הוא פשוט נחצה לשניים מהקודקוד עד
אמצע רגליו. חצי ממנו נפל לצד מזרח, וחצי לצד מערב. חצאי
החיוכים של חצאי ראש הדלעת שנבקע לשניים המשיכו לחייך בנפרד.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
בחור אחד, שמח מאוד, גמר עם הטרקטור את העבודה על השדה. הוא
העמיס דלועים על עגלת הטרקטור, והיה בדרכו למחסן במהירות של 80
קמ"ש כדי לפרוק את הדלועים, ולאכול סוף-סוף את הארוחה שלו
שכללה שניצל מטוגן היטב עם ציפוי פירורי לחם, פירה העשוי כמובן
מתפוחי-אדמה, חמוצים, חריף ומיץ קר. הוא שמע ברדיו את "תדגדגי
אותי," של פול אנקה, ושר עם הרדיו והיה מלא חדווה. במהירות של
80 קמ"ש בערך נכנס הטרקטור בקיר בלתי-נראה. ממש לא היה שם
כלום, אבל כאילו היה. והטרקטור עף באוויר עם העגלה על גלגליו
הקדמיות, העיף דלועים לכל עבר, והעיף גם את הבחור שלנו מחוץ
לטרקטור, שם נחבט ראשו בכלום הזה הבלתי-נראה, והוא סדק את
גלגלתו, אבל בכל זאת מת במקום, כי גם שבר את מפרקתו. יהי זכרו
ברוך.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
בילי בלום עבד על ארוחת הערב, כשאשתו מצאה זמן לגזום ולטפל
בגינה בדישון והשקיה. ידיה היו בכפפות עבודה עבות, והוא שמע את
אליס קופר במערכת סטריאו קטנה על בטריות. אשתו חשה בטוב, הוא
חש בטוב, והוא חשב שזה אחר-צהריים מצוין, כשאשתו נכנסה בדלת...
מגפיה היו מלאים בוץ, והיא הייתה חולצת אותן לפני שהייתה
נכנסת, אך משהו קרה. היא החזיקה את ידה הימנית קרוב לחזה
ומלמלה כמו תינוקת, (בקול שהיה לא אופייני לה בכלל,) את שמו של
בעלה. "מה קרה?" הוא שאל. היא הרימה את ידה הימנית, והיד הייתה
שם, אבל לא הכפפה, ובכלל לא כף היד. "הייתה לי תאונה קטנה..."
היא אמרה בקול של ילדה מבוהלת, והוא שמט את הקערה מידו, שהייתה
עשויה זכוכית, והיא התנפצה על הרצפה, "אופס..." היא אמרה וכמעט
התעלפה, והוא אחז בה. מהגדם יצא הרבה דם, כל-כך הרבה דם, והוא
ניסה לעצור אותו עם ידיו, ואז משך את חגורת מכנסיו וכרך אותו
סביב הגדם, אבל לא היה חור בחגורה שיסגור אותו. לכן הוא לא היה
יכול לעזוב אותה ולפנות לטלפון. היא התעלפה, והוא תפס במכנסיה
והרים אותה כמו חבילת חציר, והשתמש ביד אחת בטלפון לשירותי
החירום. תפוס. הוא שם לב שהחשמל נפל, אבל אליס קופר המשיך
לצווח על אהבה ושנאה, והוא לא היה יכול לכבות את המוזיקה, כי
הוא היה עסוק בהידוק החגורה על הגדם. המוזיקה על בטריות
התנגנה, שירותי החירום לא ענו, החגורה לא הייתה מספיק חזקה
בשביל גדם נקי, והאישה איבדה דם ומתה. במהלך מאמצי ההצלה שלו,
הוא לא שם לב שברכו נלחצת ברצפה על שבר זכוכית גדול שננעץ עמוק
בברכו. הוא לא שם לב לכאב, ולא לדם שלו, אבל הוא יצלע עד סוף
ימיו על הברך הזו.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
איילה הרכינה ראשה בקרבת מקום ללחך עלים ושורשים. ראשה נפל
ממנה בצורה נקייה.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
ציפורים, מלא ציפורים צנחו מהשמיים. הן היו נחבטות במעופן
במשהו בלתי-נראה ושוברות את מפרקתן המסכנה.