"נדפק לו הראש לגמרי."
הבן-אדם יושב שעות עם ספר של רמי אורנים, ומנסה לקרוא, ומנסה
להבין, ושום-דבר לא נכנס לו לקופסה. "מה," אומרת לו חצילה
נצנצית, "רמי אורנים כותב כמו לספר ילדים, כל אחד יכול להבין."
"אני לא מצליח," אומר אפרוח ורוד ועיניו דומעות, "לא יודע, לא
נכנס לי לראש. אולי אני טיפש." והוא משפיל את ראשו בכאב
וכלימה. "אתה לא טיפש, אתה אפרוח ורוד." אומרת לו חצילה
נצנצית, "ולאפרוחים ורודים יש דרכים משונות ומיוחדות לראות את
העולם. בוא, עזוב את רמי אורנים, ותסתכל על מדפי הספרים. מה
קורץ לך?" אפרוח ורוד מניח את רמי אורנים והולך להציץ במדפי
הספרים. "יש פה ספר יפה, ירוק כזה, עם מספר עליו." הוא מתלהב.
"זה 1984 של ג'ורג' אורוול, עושה לך משהו הספר הזה?" "אני כמעט
מרגיש שפורחת לי כרבולת!" אומר אפרוח ורוד בהתלהבות. "אז
תקרא." אומרת חצילה נצנצית בסיפוק, ומתפנה לתחביבה לעשות
בגברים מעשים מגונים.
מה תגידו - האפרוח גאון! הוא קרא את הספר בשלושה ימים, כולל
הנספח, התרשם והבין הכול, כולל המסרים שמתחת לפני השטח. "ובכן,
מסתבר שאתה חכם מדי בשביל ספרים כמו של רמי אורנים." אמרה לו
חצילה נצנצית אחרי שביצעה אונס ברוטאלי ביחזקאל השאקל. "אכן
כך, אני אפרוח גאון!" התלהב האפרוח, "ואני אפילו עדיין ורוד."
"אבל אבא ש'ך עדיין ערומקו..." אמרה חצילה נצנצית בעצב. "וזה
עוד כלום לעומת מה שהאדם הזה מסוגל להיות!" אמר אפרוח ורוד
והתכסה הרהורים איך לכבוש את העולם.
|