"בני-זונות!" הוא צרח, "כל השכנים פה בני-זונוווות! אם אני
אתפוס את מי שעשה את זה, אני אהרוג אותו!"
השכנים שמעו את הצעקות האלו מהדירה, ונבהלו מאוד. מה זה קרה
לפינקס הזקן? הרי הוא אדם נדיב וחייכן, ותמיד צוחק עם כולם
ועוזר בשעת צרה. ואף-אחד לא שמע אותו צועק או מתלהם מעולם.
השכנים היו בהלם בדירותיהם והסתכלו זה בזה. מה עשו לפינקס
הזקן, ומה הם עשו? רוח של עצב וכאב נפלה על השכנים, הרי הם
כל-כך אוהבים את פינקס הזקן, וככה הוא צעק עליהם... דלת נפתחה
ונסגרה בחדר המדרגות. נשמעו דפיקות תקיפות על אחת הדלתות. זו
הייתה הדירה של עומר, צעיר זרוק וחכם עם בעיות חרדה קטנות.
"כן, פינקס. מה קרה?" "אתה עשית לי את זה?" "עשיתי מה?" "אם
אתה עשית את זה, אז אתה יודע טוב מאוד." עומר שתק רגע. "באמת
שאין לי מושג." "תן לי לחפש בדירה שלך..." "תחפש." ופינקס נכנס
כמו רוח סערה והחל לבלוש בפינות שונות בבית. עומר עקב אחריו
בחרדה. "אל תדאג, אני לא אגנוב לך כלום, אני רק רוצה לבדוק."
מה אתה רוצה לבדוק? חשב עומר. ופינקס פתח דלתות וארונות ופנה
לצאת. עומר חשב שהוא יגיד משהו, אבל הוא לא אמר, רק דפק על דלת
אחרת אצל השכנים. "לא עשינו לך כלום!" צרח יחזקאל השאקל ממרומי
השתייה החריפה והגת. "אני אברר את זה." שינן פינקס אחרי שבדק
בדירה, ופנה לדירה הבאה. "אני לא פותחת לך, לא פותחת." צרחה
ציפי הזקנה כשהוא חבט בדלת. "אם לא תפתחי, אני מזמין משטרה!"
היא פתחה, "על מה תזמין משטרה, פינקס? אתה התחרפנת או מה?" אבל
הוא הדף אותה, ובדק גם בבית זה. "השתגעת, פינקס. השתגעת!" היא
צרחה אחריו כשהוא הלך. הוא עבר דלת-דלת את כל שמונה הקומות,
והגיע לדירת הקרקע של משפחת לוי. מורדי פתח לו את הדלת עם סכין
ביד. "אם תעשה בעיות, פינקס, אני אחורר אותך." אמר לו מורדי
בשקט. פינקס קצת נרתע מהסכין, אבל אמר, "אני רק מחפש." וחיפש
בבית, וכל הזמן שינן, "מי עשה את זה? מי עשה את זה?" אשתו של
מורדי ושלושת ילדיה הקטנים ישבו מפוחדים על אחת המיטות. לאחד
מהילדים קראו נתי, והוא בכה חרש דמעות חמות. הוא היה הקטן מבין
הילדים, בן חמש. כשפינקס נראה אחוז טירוף ומתוסכל על שלא מצא
את האשם, עיניו נתקלו בעיניי הילד, והוא ידע. הילד עשה את זה.
פינקס הביט בעיניי הילד, וחש מבויש ומטורף. הרי הילד כה קטן.
"למה עשית את זה?" שאל-מלמל פינקס. "כי רציתי לעזור לך." אמר
הילד מבעד לדמעות. "אבל זה היה שלי!" התרעם פינקס. "לא ידעתי
שאתה צריך את זה." בכה הילד. מורדי התערב. "מה הילד עשה,
פינקס?" "תשאל אותו." אמר פינקס בייאוש. מורדי התיישב ליד בנו,
נתן לו חיבוק קטן ואמר ברכות, "מה עשית, נתי? בטח לא התכוונת."
"לא התכוונתי!" התייפח הילד. מורדי נאנח בכאב. "הוא לקח לך
משהו?" שאל מורדי את פינקס. "כן." אמר פינקס. "מה הוא לקח לך?"
"שקית אשפה. היא הייתה מונחת ליד הדלת." "מה היה בה?" "אשפה."
מורדי הביט על פינקס בהלם, ואז הביט על נתי, ושוב על פינקס.
"מה לעזאזל הבן שלי יעשה בשקית אשפה?!" שאל מורדי בתמיהה כשהוא
מושך את המילים. "זרקתי אותה לפח הירוק בחצר, לא ידעתי שהוא
צריך אשפה!" קרא נתי ופתח בבכי קורע לב.