אם אני אצא מפה, אני אוכל לראות פרחים לבנים מלבלבים
אם אני אצא מפה, ירושלים תיבנה מסביבי
אם אני אצליח להדליק את הגפרור, שידליק את הנר,
אני אוכל להתפלל מתוך ספרי תפילה ישנים
אני מחכה לבוקר,
אבל הלילה טוב אליי
השמש היא אישה חצופה ודורסת
הירח הוא מכשף שקט
אני נמלט לתוך הדברים הקטנים
דברים שדומים לעלי שלכת בדפנות המדרכות
לחלון סגור למחצה
למאוורר עצל על התקרה
ירושלים לא באה אליי,
ואני לא בא אליה
גם התקווה הקטנה נמחית תחת צמיגים,
ובעיניהם הלחות של הזאטוטים
מילים מתערבבות במילים בשלט רחוק
אני לא מספיק ער לומר אותן
רק התקווה שאוטובוס יחנה לצד ביתי
ואולי לראות טלוויזיה זה לא כל-כך נורא,
כשיש מי ששומר עליך
הוא מייבש את הבגדים,
ואוכל בייגלך מלוחים
אני מהמר על ספר, ועל סרט,
בשיער רטוב קוצני. |