עיצוב פרופיל מודחק
בפייסבוק או באינסטגרם
גרמו לי לטשטש את הגבולות בין דמיון ומציאות
כן, אני נאה, אבל אף-אחת לא מסתכלת עליי
כן, אני חכם, אבל לא הצלחתי לעבור את הבגרויות
כן, אני אופנתי, אבל אני לא יודע מה זה אייפון
כן, אני עשיר. בראש.
אם זה שווה לך משהו.
אבל אני לבן והתגלגלתי מ-כל המדרגות
כשהוא בא הביתה לחפש
שלא תיפול טעות, הייתי לבן
אבל הוא חשב שיש מה לחפש
לא שאני מתנצל שאני לבן, אבל יכולתי להיות גם שחור
והוא בכל זאת היה מחפש
בין כליי את כלי המשחית
שנועדו להרוג איזה אדם בדיוני או הולוגרמה כלשהי,
או דמות מצוירת
צבעי לא מעיד על נטיותיי הקרימינליות
גם לא מבנה פניי או אורך האף
אפילו לא ידיי או רגליי, או כלי זיני
רק ה-M16 השלוף בידי
באתי לגבות מחיר על 28 שנה של סבל, לאימי
ועל 20 שנות סבל לי
תסובב את האוזן לכל הכיוונים, ותנסה לקלוט את התדר
אתה על הכוונת שלי עכשיו, בן-זונה
ואני הולך להוריד לך אונה
תסובבי את המנגל טוב-טוב ביד מיומנת
כדי שתדעי איך אעשה זאת לך כשתהיי על המנגל
בלהבות גיהינום, בזעם אלוהים
שחורך פני החוטאים ומשחית עד חרמה נשמות שפלים
בגאות ושפל של דין וצדק -
מי שדופק - יידפק
וכשאני מלהטט ברוח את יצר ההישרדות שלי
אני רואה את חטאה וחטאו מול פניי -
באורות נאון
זורחת הלבנה קולחת באור של יצר
כשמעגל ניצחון ייסגר ונסגר על צלי אשפות
והם ידעו פי ולחיי, והם ידעו נקמת אם ובנה
שקמים מהאפר ואף מעולמות עליונים ותחתונים לפדות חשבון ישן
מזוהם
אלוהים ינקם דמה, והשטן ינקם דמי
וריח של אפר חמוץ בוער יעלה מתמצית הווייתם של צלי עבר,
שדי רפאים מעופשות
שבחרו להתעסק עם יקירת יהוא ויקיר לוציפר.
והוא דיבר אליי סדום ועמורה, והייתי נבהל
על כי לא ראיתי את גודל האימה
שזחלה תחת דלתנו אל משכננו הדל
ועברו שבועיים, ועברו שנתיים,
ועברו שני דורות
ורוח החרון עוד נושפת מאדוני האור והאופל
רק עברתי פה, אני אומר,
אתם לא מכירים אותי
מי מכיר מי, ומה נהיה ממך,
כשהחלטת לשפוך אל הדף את חמתך
והיא בוערת שם תחת אדמה כאש נוזלית
לא ראיתם נקמה כנקמת אימי ואנוכי
הוא דיבר אליי, ואני לא הקשבתי,
רק חישבתי ותכננתי, והתרעתי התרעה מאוחרת
על השלב בו ייפול גורל, כמו עלה הנושר מעץ,
או כנפול זלזל
רק עלייך אני חושב, ועליך. |