הוא לא יודע להתמודד עם סמים, כמוני. הרי זה מובן, קשה להתמודד
עם החיים, לכן צריך סמים, אבל הוא לא יודע להתמודד איתם. אז
איך הוא הצליח לחיות בכל החיים המטורפים האלה בלי סמים? הוא
לקח שיטה ישנה שעבדה אלפי שנים, הוא חזר בתשובה. עכשיו הוא
מרגיש שפוי וכל זה, ולא פלא כשהרבנים אומרים לו מה לעשות והוא
לא צריך להחליט לבד. אבל לא אני, אני אדם חופשי, ואני מזריק,
ומסניף, ומעשן... ושורף תאי מוח. אז אני לא חכם כמו פעם,
ולפעמים יש לי הרגשה כללית לא טובה, וקצת סחרחורות. אבל לא
השתגעתי, בגלל החיים, ואני עדיין חי - משמע - לא התאבדתי.

זה התחיל בקטן, סיגריות רגילות, אלכוהול, משקאות אנרגיה...
אח"כ יצרתי קשרים ובטחו בי שאני לא שטינקר, אז קניתי. הבלדרים
אנשים טובים, תמיד דואגים שאני אהיה שמח. ואם אני במצב קשה ולא
יכול להגיע לקחת את החומר בעצמי, הם שולחים שליח. ממש כמו
בסופר-מרקט. הוא מגיע כבר עם החומר, ואני נותן לו את הכסף,
והוא נותן לי את החומר והולך. מה זה כסף, בסה"כ ניירות וחתיכות
ברזל. סמים זה החומר האמיתי תרתי משמע. אני מרוויח את הכסף שלי
ביושר. אני מנקה כמה בתים כאן, כמה בתים שם, ומוכר את הסחורה.
אבל אני מנקה רק בתים של עשירים, למה העניים גם ככה קשה להם.
לעשירים לא יקרה כלום אם יקחו להם את הפלזמה, מערכת הסטריאו,
הרמקולים והמגברים. בעצם את כל "מערכת הקולנוע הביתית".  יש
אנשים שישנים ואוכלים בתוך ארגזים, אז מה להם להתלונן שהם לא
יכולים לראות סרט על 50 אינץ', ולאכול את הפופקורן, ולשמוע
בעשרים רמקולים עם סאב את המוזיקה שהם אוהבים. שיקנו חדש - אני
אתחשב בהם ולא אנקה להם אותו כל-כך מהר.

והוא אומר לי "זה לא יפה לקחת (לגנוב) מאחרים, זה גזל." הוא
אוהב להשתמש במילה גזל. אבל לקחת כספים ממשלמי מיסים ואזרחים
תמימים במסווה של תרומות, הוא יודע, ויודע טוב.