אופיר ארד / שם חיבה |
אנחנו אנשים ולנו זה קורה.
אנשים רגילים כמוני וכמוך יודעים איך להיות גם נאהבים.
רק שלא תמיד יודעים איך להיות אנשים רגילים.
עדיין מחכים לסימן מאלוהים אחד שלא משגיח:
פרפר שיכנס בחלון ברגע הנכון,
או מילה חדשה שעוד לא שמענו, שם חיבה.
לאט לאט יותר ויותר מתקרבים ונרגעים -
זה לא הולך לקרות. טעם ההחמצה המוכר -
סימן שהכל בסדר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|