שהוצאנו אל האור ושטפנו בדמעות
היו לנו רגעים עכורים צבועי חלודה
שרצינו לקשט בפרחים ובתום
לא תמיד היה קל לזכור, השכחה
באה והשחיתה, השחירה את הכל
אבל את מה שזכרנו נקח אל הקבר
כמו רקמת דם אדומה או כפתור
שמצאנו מתחת למיטה
את הזיכרונות האלה נקח איתנו
כמו תקליט שרוט לניגון אחרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|