|
המילה הבאה
נעה לטבורו של
שיר
מבטה שולחת אל
קודמתה שעל
הקיר
המילה האחרונה
תתפצל
בין ערב לבוקר -
לא עוד!
בינתיים
חיינו כלואים
בין מילים מכבסות
שגרת עינויים
בין גדרות מלידה
עד בוא
סכין מרצחים בלהבו
הגדול
לשוננו נכרתת
אברי גופנו נמכרים
במרכול.
|
|
|
המשפט "למצוץ
סוכריה" לא אמור
להיות מחרמן...
נכון?
אני, מנסה לשכוח
שאפילו אפרסקים
עושים אותי
שמחה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.