|
ארבע שנים ארוכות לא ישנו;
ארבע שנים של תופת ואש.
הצבא האדום פרץ קדימה;
לא התייאש.
ממוסקווה הדף את הנאצים;
פראג ווינה שיחרר.
גם קייב וורשה;
לפולשים לא וויתר.
בסטאלינגרד רגלו לא נסה;
עמד כפלדה, לא נמס.
שיחרר וילנה וטאלין;
זכר-נצחונו לא פס.
דגל אדום ידו הניפה,
מעל ברלין שהובסה.
האנושות זאת זוכרת,
כשמלחמה נדמה.
הצבא האדום נחרט בזכר,
של כל אומות-העולם.
הביס את התופת;
לנצח ולעולם.
דגל אדום בגאון נישא מעלינו;
בגאון נישא זכר-הניצחון.
יחי החייל הסובייטי!
יחי הניצחון! |
|
|
כתבתי יצירה
כסלוגן, וזה
יבלבל אתכם
כהוגן. שכן לא
ברורה הכוונה,
של אותה הפואמה.
והסוף אינו
חשוב, עוד יכלאו
אותי בכלוב. אז
אומר שלום חבר,
בסוף אני עוד
אתבגר. ולא אעשה
את זה יותר.
צרצר מטושטש
קמעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.