לוגם קפה שחור בלילה ארוך
קורא ומדמיין שמות רחוקים
בורמה, ליסבון הולכים מתחמקים

נעול בקובייה, לא יכול לישון
מילה רודפת מילה ונכנע לתעתועי הדמיון
עוד ועוד דפים חולפים ודיסקים בעצלתיים מתנגנים

כמנסה לגנוב רגע מתוק להווה אפור, כמביט בו מרחוק
חסר צורה, לא קיים, מבקש לצאת מכאן
לבורמה, ליסבון, לא חשוב לאן

שנים חלפו, הקובייה גדלה
אולם הכתלים זהים והשינה פחתה
עובר בין מדינות אך עדיין כלוא בין הקירות

כמנסה לגנוב רגע מתוק להווה אפור, כמביט בו מרחוק
חסר צורה, לא קיים, מבקש לצאת מכאן
לבורמה, ליסבון, לא חשוב לאן

16.9.2005