עמדתי בצפירה שהייתי בגן
ולא הבנתי למה אני עומד
עמדתי בצפירה בבית הספר, ילד קטן
שלא מבין ממה הוא מפחד
עמדתי בצפירה בטקסים השונים
בתור נער שעומד בעצמו להתגייס
עמדתי בצפירה בכל אותן שנים
ובמקום להיות עצוב הייתי כועס
עמדתי בצפירה עם הראש מורכן
כי ככה חשבתי שצריך לעמוד
ואחר-כך החלפתי וזקפתי ראשי
כי במותם ציוו לנו את הכבוד
עמדתי בצפירה, גאה, על מדים
והצדעתי לדגל שהורד בדממה
עמדתי בצפירה בחיק משפחתי
כשאחותי הקטנה שואלת על מה
עמדתי בצפירה בכביש מהיר
ועם כולם עצרתי בצד
אבל היום, בפעם הראשונה
עמדתי, בבית שלי, בצפירה, לבד.
ועכשיו אני מבין. |
