משהו בך התקלקל (בעיני רוחי)
כשהפכת מודע ליופיך (החיצוני)
איבדת
את ענוותך
את חנך
ואת אהבתי.

לא נורא, אתה תסתדר.
סביר שלא תבחין
כי כמו תמיד אני בוחרת להשתרך מאחור
ולא לפצות את פי באוזניך;
הופכת סתם, שריד עבר,
זיכרון עמום בתוככי ההיפופיזה שלך.

ולא תדע ולא תרגיש איך מהרוח הגבית,
המנשבת ונושאת אותך קדימה
נשמטה לה
לבלי שוב
רוחי שלי.

לשמיעת סקיצת השיר מולחן ומבוצע ע"י עמית יעקובוביץ':
https://clyp.it/ld5dpnst