אני לא פוחדת שיגיע הקץ שלי
פחדיי מתרכזים בעיקר בחסרונך שם.
אני לא מאמינה שאסתפק לשמור עלייך מלמעלה,
כי לעבור יום בלי החיוך שלך הוא עינוי.
הקול שלך הוא שמעיר אותי, לא השעון.
החיבוק הנעים שעוטף בבוקר מפיח בי חיים...
ושם כבר לא יהיו חיים להפיח.
מעולם לא ייחלתי למוות ואף לא נרתעתי ממנו.
מאז שנגעת בי בפעם הראשונה
אני לא מוצאת בעצמי חלקיק שאינו איתך
אתה התווים במנגינת ימיי
הגיבור בסיפור חיי
הפיוט באלבום שיריי
הכאב בדמעותיי
החיוך על שפתיי
אני חושבת עלייך גם כשאתה רחוק..
מרגישה אותך גם כשאתה לבד
צוחקת איתך גם כשאתה בוכה
עכשיו אסתפק בלומר אהובי,
אני שומרת עלייך מלמעלה. |
