אך לפעמים כמו מסך קולנוע
אור קטן מבריק מרצד, מאיר
חיים שלמים בתוך חלון בודד
חלון של אוהבים, חלון של בודדים
חלון של משוררים שלא הלכו לישון
חלון של הורים שעל שינה חולמים
ובידם תינוק אחד קטן זעיר אוחזים
הלילה מחשיך את בנייני העיר
וכמו מסך קולנוע שכבה אפשר לשמוע
מנגינה אחת חרישית, זה שיר הלל אחיד
שבין המוות לחיים מפריד
קו דק וציורי, קו דק ובתולי
של מילות שירה שתינוקות מגהקים
אל אוויר הלילה הקריר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|