|
אשמר ממבטו עיניו חרון וזעם
רק אמת דברתי
מלים מכות
כרעם
במחי תגובת ילדות
רקע רגלו כמו פעם
שפתיו מרות ולשונו
רעת-הטעם
הטיח בי גיטין וצער
נעל בריחים
סגר השער
לא אבוא בו לא אטרח
לא אשקיט הסער
זר לא יבין אות
דמע יגון
זר לא יבין עוד
עבד אדון. |
|
|
מכירים את זה
שאתם יושבים
בבית קפה ופתאום
נכנס חרש, הוא
מניח לכם על
השולחן מחזיק
מפתחות או דובי
או גלויה, הולך
לרבע שעה ואז
חוזר?
מה הוא רוצה
בדיוק? כי לא
ממש הבנתי.
חזי מ-144 קמצן
תמים שמשחק אותה
נאיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.