אני מורידה כובעי בפניכם, הוד יוממותכם
אשר מדי יום משכימים קום
ונוסעים ללמוד או לעבוד
באמת, מגיע לכם: כל הכבוד!
בהתחשב באדם שהנני כיום
מפתיע שהצלחתי לשרוד את התיכון
אבל אז זה היה כל כך פשוט;
הייתי מתעוררת בבוקר ועולה על אוטובוס
בשגרה מובן-מאליווית -
בלי לשאול הרבה שאלות.
רק אחר כך צמחו להן פרא
הפרנויות
ובאו
להפריע
אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.