תקופה אבודה
ואני מת שתיגמר
עם הגיטרה ביד
לא הולך לשום מקום
לעתים מנגן
בעיקר שותה
(לא מספיק)
איפה הימים
שם לא חשבתי על
מה איתי
מה איתי
מה
איתי
ורק ניגנתי
והיום, כל סטטוס
מטופש
מקבל מקום של כבוד
והזמן
במקום שארצה שיישאר
אני רוצה שיעבור
וזה לא ערב אחד
זה ערב שיחזור
מחר, ועוד יומיים
עד שייגמר לי הכח
ואחזור להיות נורמלי
רציונלי
אימפוטנט כמו כולנו
רוצה להיות שם
אבל פה
כי פה נולדנו
ופה נמות
עם המון זכות
לבחור איפה לחיות בין לבין
ועם רצון מקרטע
לעשות עם זה משהו
משמעותי
לעבוד בשביל כסף בשביל לשלם לגן
בשביל בייביסיטר בשביל זמן בשביל לעבוד
משהו פה
מתפספס
וזה לא
אני

זה
א נ ח נ ו