New Stage - Go To Main Page

צאר צאר
/
יום הפצצה

זה היה מזמן מזמן, בצהריים, לא לא בבקר, כן אני נזכר עכשיו שזה
היה בבקר, נכון רבקלה? טוב אולי בצהריים. ביום שישי, כן בטח
ביום שישי כי ישבנו על המרפסת והאיש של המכולת הביא את הדברים
לשבת. רבקלה, את זוכרת את הבחורציק שהיה נוסע על הביסיקלטה
ומביא את הדברים? טוב, לא משנה, היא כבר לא זוכרת כלום רבקה
שלי. פעם לא היה חם כמו היום. היינו יושבים בבלקון והרוח,
אוח.. הרוח הייתה עושה לנו טוב, לא היה צריך אפילו וינטלטור,
לא כמו היום עם כל השמנדריקים המפונקים האלה שרק מזגן תן להם.
היה שקט אז. היית שומע את הזבובים עפים, גם באים על האכל, עם
פליט היינו הורגים אותם, לא כמו היום עם כל האוטומובילים והרעש
והאבק שאי אפשר לנשום. אני חושב שמזה רבקה נהייתה חולה. מסכנה,
כל החיים עבדה קשה, עבדה בשביל כולם, ועכשיו היא חולה ומכולם
לא בא אף אחד לעזור, שרק אלוהים יתן לי כח. אהה.. הבומבה, טוב
טוב, אני כבר מגיע לזה, אז בעיתון אמרו שאו טו טו מגיעה אחת
פצצה, משהו שלא רואים כל יום, משהו מחוצלארץ. היה גם בעיתון
תמונה שלה. רבקלה את זוכרת את התמונה? מסכנה. 3 גרושים עלה
עיתון, והיה מה לקרא, לא כמו היום, הרבה דפים והכל שחור
בעיניים, ההוא לקח ההוא גנב והשלישי רצח. אח.. היו זמנים...
איפא שמתי את המשקפיים? אחר כך היה כתוב בעיתון שלפני שהבומבה
באה יגידו ברדיו שהאנשים יהיו מוכנים. אבל לנו לא היה רדיו, אז
ביקשנו משמעון השכן. לשמעון הייתה עבודה טובה במועצה והיה להם
רדיו ומקרר קרח בבית, שיספר לנו כשיגידו ברדיו, ושמעון אמר
בסדר. בחגים שמעון היה שם את הרדיו ליד החלון ומי שהיה עובר
היה עוצר ומקשיב, גם אני ורבקה. אוי רבקלה שלי, היום היא כבר
לא בסדר. אז באותו יום שישי, מרדכי, הבן של שמעון בא אלינו
אחרי שהבחור עם הביסיקלטה הביא את הדברים מהמכולת ואמר שאבא
אמר שאמרו ברדיו שהבומבה מגיעה. רוצה תה? אני לא אוהב קפה.
אומרים שזה לא טוב ללב. רק תה. תראה איך הסינים בריאים. אתה
שמעת על סיני חולה? בטח שלא, כי הם שותים רק תה. אני שם קובייה
בפה ושותה לאט עם ביסקוויט. אם רבקה הייתה שותה תה, אולי היא
הייתה בסדר. אני לא יודע למה עשו כזה טראסק מהבומבה ולמה אנחנו
צריכים להתכונן, ובכלל מה יש לבומבה לחפש אצלנו במושבה? הרבה
אוטומובילים התחילו לנסוע ברחובות. אמרתי לרבקה שתתלבש יפה וגם
אני לבשתי מכנסיים חאקי וחולצה לבנה. רבקה לבשה שמלה עם פרחים,
נכון רבקלה? רבקה אהבה פרחים, גם בגינה היא שתלה גלדיולות ושני
שיחים של שושנים, אבל הגלדיולות מתו מהר מתולעים שאכלו את
הבצלים, אז נשארו רק השיחים של השושנים. גם ילדים לא הצלחנו
להוליד. הדוקטור אמר שזה בגלל השחפת שהרסה לה את הבטן. רחמנות
על רבקה, היא כל כך רצתה ילד. ששש... שלא תשמע שאנחנו מדברים
על זה.(גם כך כל הזמן היא בוכה בגלל זה. לומר את האמת, הבומבה
לא הייתה משהו. אם לא היו אומרים ברדיו לא היינו יודעים בכלל
שהגיעה. גם רבקה לא זוכרת, נכון רבקלה? את זוכרת את הבומבה?
הכל נמחק אצלה בראש, גם הצרות. הכי טוב ככה. אחר כך באו
ז'ורנאליסטים לשאול מה היה. שאלו הרבה, נודניקים. בהתחלה אמרתי
שלא ראיתי כלום אבל בא עוד אחד ועוד אחד, אז סיפרתי להם מה שהם
רצו לשמוע והם כתבו וכתבו, וכתבו אפילו דברים שלא אמרתי וגם
צילמו אותי בעיתון. ריבקלה, איפא שמנו את הצייטונג? לא משנה,
במילא אלה רק מילים. שרק לא תסבול. רגע, רגע בחורציק... לאן
אתה הולך? רוצה לשתות משהו? חם היום.  הלך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/10/13 22:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צאר צאר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה