|
מטביע אני את אהבתי בבני
כי יודע אני שלא תמיד העולם
יחבק, יקבל אותו כפי שהוא
את ראשו הקטן אני מלטף
כי יודע אני שלא תמיד
את רעיונותיו ישמח העולם
לשמוע, לאשר
בידיי מחבק ושיר ערש לוחש
כי יודע אני שלא תמיד
ישכיל העולם להכיל, לקבל
את שירו, חלומו ורחשי ליבו
אוהב אני אותו ומקווה
שגם אצלי הזמן לא יקהה
לעולם את אהבתי אליו
אותה אהבה ראשונית
של אב לבנו
אותה אהבת אמת. |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.